קיימות שלוש שיטות שבאמצעותן ניתן להעריך שווי מניות:
- גישת היוון תזרימי המזומנים (DCF-Discounted Cash Flows)
- גישת השוק, או במילים אחרות גישת התמחור ההשוואתי. כאשר גישה זו מיושמת על ידי שיטת המכפילים.
- וגישת השווי הנכסי הנקי, ובאנגלית גישת ה-NAV, Net Asset Value
בואו נסביר באופן כללי ממעוף הציפור על כל אחת מהגישות. כאשר אנחנו נתחיל בלהסביר את גישת היוון תזרימי המזומנים כלומר גישת הDCF.
לפי גישת הDCF, השווי של נכס מבוסס על תזרים המזומנים העתידיים שצפויים להתקבל ממנו, כאשר תזרימי המוזמנים הללו מהוונים בשיעור היוון שמגלם את הסיכון המערכתי של תזרים המזומנים הזה. לכן לפי גישת ה-DCF שווי של נכס הוא הערך הנוכחי של התזרימים העתידיים שצפויים להתקבל ממנו.
בפרשת בהר בפסוק יד כתוב.
יד וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. טו בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ, בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ. טז לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ, וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ, כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ. (פרשת בהר).
כלומר, מה שמתואר לנו פה זה ששווי של אדמה שווה לשווי של מספר התבואות שהיא תייצר בעתיד. כלומר בעוד שהשימוש בגישת הDCF הוא די מודרני, והחל רק במאה הקודמת, ניתן לראות באופן מפליא שהגישה הזו להערכת שווי נכסים כבר הייתה קיימת בתורה לפני אלפי שנים.
גישת הDCF נשענת על עקרון השווי הכלכלי שנלמד בקורס יסודות המימון. לפי הגישה הזו, השווי הכלכלי של כל נכס נקבע לפי כל תזרימי המזומנים העתידיים שצפויים להתקבל ממנו, נכון לנקודת הערכת השווי.
מכאן שהשלב הראשון בהערכת השווי לפי גישת הDCF, הוא, אחד, הערכת תזרים המזומנים העתידי שצפוי מהנכס.
השלב השני הוא הערכת עלות ההון שרלוונטית לנכס ומגלמת את הסיכון המערכתי שלו.
והשלב השלישי הוא חישוב הערך הנוכחי של תזרימי המוזמנים העתידיים שצפויים מהנכס באמצעות עלות ההון הרלוונטית שחושבה בשלב השני.
כאשר קיימות שלוש שיטת שמיישמות את גישת ה-DCF , כאשר כל שיטה עושה זאת בצורה שונה.
השיטה הראשונה היא שיטת עלות ההון המשוקללת – WACC – The Weighted Average Cost of Capital Method
השיטה השנייה היא שיטת ערך נוכחי מתואם – APV – The Adjusted Present Value Method
והשיטה השלישית היא שיטת התזרים לבעלי ההון העצמי – FTE – The Flow to Equity Method
מבין שלושת השיטות הללו השיטה הכי נפוצה בארץ ובעולם לצורך הערכת שווי חברות היא שיטת ה-WACC שהיא מהווה את עיקר הערכת שווי כפי שאנחנו לומדים בקורס הערכת שווי חברות וניתוח דוחות כספיים, ובקורס הערכת שווי חברות באקסל.
בשיטת ה-WACC מתבצע היוון של תזרים המזומנים החזוי עבור כל בעלי ההון של החברה, כאשר תזרים המזומנים הזה מהוון בעלות הון שמשקפת את הסיכון הראוי של נכסי החברה, כאשר עלות הון זו נקראת עלות ההון משוקללת, WACC.
כאשר אנחנו לא נרחיב כאן על גישת ה-APV וגישת ה-FTE , מכיוון שכמעט ולא עושים בהן שימוש בפרקטיקה. אבל מי שכן רוצה ללמוד אותן יכול זאת את זה בקורס ניהול פיננסי.
כעת נחזור אחורה, כפי שאמרנו, קיימות שלוש גישות עיקריות לצורך הערכת שווי נכסים. הצגנו עכשיו בקצרה את גישה ה-WACC כאשר כעת בואו נעבור לגישת התמחור ההשוואתי אשר עושה שימוש בשיטת המכפילים.
הגישה הנוספת להערכת שווי חברות היא גישת השוק.
גישת השוק או בשמה הנוסף "גישת התמחור ההשוואתי", אומרת שבכדי להעריך את השווי של חברה מסויימת יש לבסס את השווי שלה על השווי של חברות דומות שנמכרו ונקנו בשוק.
מכאן שבהתאם לשיטה זו, בעת הערכת שווי של חברה, אנחנו צריכים לחפש לה חברות השוואה. כלומר עלינו לחפש חברות שדומות בפעילות ובסיכון שלהן, לחברה שאותה רוצים להעריך. כאשר על הבסיס של מכפיל מסויים של חברות השוואה שהוא למעשה יחס מסויים, בין שווי של החברות הללו לפרמטר מסוים שלהן, כמו לדוגמא רווח נקי לדוגמא, אנחנו יכול להסיק את השווי של החברה שאותה אנחנו מעריכים.
מכאן שהסקת השווי מתבצעת על ידי הכפלת המכפיל הזה של חברות ההשוואה או מכפיל ממוצע של חברות השוואה, באותו הפרמטר של החברה שאותה אנחנו מעריכים. לדוגמא, אם בממוצע השווי של חברות ההשוואה הוא פי 10 מגובה הרווח הנקי שלהן, אז השווי של החברה שאותה אנחנו מעריכים יהיה גם פי 10 מגובה הרווח הנקי שלה. כאשר אם זה לא היה מובן למישהו אל דאגה אנחנו נרחיב על השיטה הזו כמובן בהמשך.
כפי שאמרנו, יש שלוש גישות עיקריות לצורך הערכת שווי נכסים, הצגנו עכשיו בקצרה את גישה השוק כעת בואו נעבור לגישת ה-NAV.
הגישה השלישית שבה עושים שימוש לצורך הערכת שווי חברות היא גישת השווי הנכסי הנקי NAV (Net Asset Value). גישה זו עושה שימוש בשווי המאזני הכלכלי של החברה לצורך הערכת השווי שלה. למעשה בגישה הזו אנחנו מעריכים את שווי השוק של רכיבי הנכסים וההתחייבויות של החברה, ובאופן זה על ידי קבלת השווי הכלכלי של סך הנכסים וההתחייבויות של החברה, אנחנו מחשבים את השווי ההוגן כלומר השווי הכלכלי של ההון העצמי של החברה.
גישה זו מיושמת לרוב בחברות שיש להן מספר רב של נכסים עצמאיים ושונים ובפרט בחברות אחזקות ובחברות נדל"ן. וזאת מכיוון שבחברות אלה כל אחד מנכסי הנדל”ן המניב או החברות השונות שבבעלות החברה, מתפקד כיחידה תפעולית עצמאית שמייצרת תזרים מזומנים באופן אוטונומי ללא תלות ביתר הפעילות של החברה. מכאן שקל מאוד ונוח מאוד להעריך את השווי הכלכלי של כל רכיב במאזן החברה שכזאת באופן נפרד, ובכך לחשב את השווי הכלכלי של מאזן החברה.
אז עברנו בקצרה על שלושת הגישות. כפי שאנחנו נראה לכל גישה יש את החסרונות ואת היתרונות שלה. ולכן, כאשר אנחנו מבצעים תרגול מעשי בקורס הערכת שווי חברות באקסל ובקורס הערכת שווי חברות וניתוח דוחות כספיים, אנחנו נעשה שימוש בכמה גישות, ובאופן זה, על ידי התבססות על כמה שיטות הערכה, אנחנו נגזור טווח מחירים למניה.
כמו כן, מכיוון ששיטת ה-WACC היא השיטה המורכבת והיסודית ביותר לצורך הערכת שווי חברות, כפי שאנחנו לומדים במרכז למומחיות פיננסית היא תהייה גם השיטה הכי מורכבת.
תחום הערכת שווי חברות נלמד באופן מקיף בקורס הערכת שווי חברות באקסל ובקורס הערכת שווי חברות וניתוח דוחות כספיים של המרכז למומחיות פיננסית.
