אגרות חוב ממשלתיות הן אגרות חוב שמונפקות על ידי מדינות. כאשר למרות שאגרות חוב של ממשלת ישראל וארצות הברית, לדוגמא, נחשבות לחסרות סיכון, אותו הדבר לא יכול להיאמר על אגרות חוב של ממשלות אחרות. עד לאחרונה, חדלות פירעון על אגרות חוב ממשלתיות הייתה נחשבת לתופעה שמתרחשת רק בשווקים מתעוררים. אבל ההתרחשויות שהיו בעשור השני של שנות ה-2000 עם הממשלה היוונית, הטורקית והאיטלקית, היוו קריאת השקמה עבור משקיעים בעולם המפותח, שגם הן, יכולות להיכנס לחדלות פירעון. לדוגמא, בשנת 2012 יוון הגיעה לחדלות פירעון על אגרות החוב שלה, כלומר לא היה לה מספיק כסף בקופה על מנת לשלם כ-50% מההתחייבות הכספית שלה לבעלי אגרות החוב שלה.
עקב ההשפעות הכלכליות השליליות שיגרמו בעולם עקב חדלות פירעון של יוון. המדינה השיגה חבילת הצלה מהאיחוד האירופי, בגובה 100 מיליארד דולר. חבילת ההצלה הזו, היא בעצם חוב חדש שמטרתו היא כיסוי החוב הישן. כאשר חבילה ההצלה היוונית הייתה חבילת ההצלה הגדולה יותר שניתנה אי-פעם לממשלה.
אבל אותה חבילת הצלה יוונית, היא בכלל לא מיוחדת. הנתונים מראים שאם אנחנו נבחן את מצב העולם ב-200 השנים האחרונות, אנחנו יכולים לקבל תמונה מאוד מפתיעה.
ב-200 השנים האחרונות, עיקר חדלויות הפירעון של מדינות התרחשו סביב מלחמת העולם השניה בשנות ה-40, בשנות ה-80 עקב חדלות פירעון באזור אמריקה הלטינית ואסיה, ולבסוף שנות ה-90 עקב במשבר החוב הרוסי. למעשה, בתקופות אלה יותר משליש ממדינות העולם הגיעו לחדלות פירעון או להסדר חוב על אגרות החוב שלהן.
כאשר אם אנחנו בוחנים את מצב החוב הממשלתי בראיה עולמית, אנחנו יכולים לראות שרוב החוב של הממשלות בעולם הוא מסוכן, ולכן, המחירים של אגרות חוב ממשלתיות מסוכנות מתנהגים באופן מאוד דומה למחירים של חוב קונצרני.
אבל יש הבדל מהותי בין אגרות חוב ממשלתיות לאגרות חוב קונצרניות.
בניגוד לאגרות חוב קונצרניות, כאשר מדינה עומדת בפני קושי לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלה, בדרך כלל, יש לה את האפשרות להדפיס עוד מטבע על מנת לשלם את החוב שלה.
כמובן שזה לא מגיע בלי מחיר, אם מדינה עושה את זה בצורה לא מבוקרת היא יכולה להביא לאינפלציה גבוהה, שתביא לפיחות בשווי המטבע שלה בשוקי המטבע העולמיים ולמיתון כלכלי.
כתוצאה מכך, בעלי החוב הממשלתי שוקלים בזהירות את ציפיות האינפלציה כאשר הם קובעים את התשואה לפידיון שהם מוכנים לקבל, וזאת מכיוון, שהם מבינים שיתכן מאוד שהם יקבלו תשלומי קופונים והערך הנקוב, שהשווי שלהם הוא הרבה יותר נמוך מהשווי שהיה להם כאשר החוב הונפק.
אך כל עוד האינפלציה היא לא גבוהה מידי, היא ניתנת לשליטה על ידי הבנק המרכזי במדינה, עבור רוב המדינות, קיימת אפשרות של תשלום החוב באמצעות אינפלציה (inflate away).
משמעות הדבר היא לקיחה כסף בהלוואה היום, והחזרתו בעתיד כאשר כוח הקניה שלו הוא נמוך הרבה יותר. כאשר תשלום חלק מהחוב באמצעות אינפלציה, מבחינה פוליטית, היא דרך הרבה יותר עדיפה מהגעה לחדלות פירעון.
למרות זאת, חדלות פירעון של אגרות חוב ממשלתיות עדין מתרחשת וזאת משתי סיבות עיקריות:
סיבה ראשונה, מכיוון שתשלום חוב באמצעות אינפלציה יכול להביא למצב מסוכן מאוד מבחינה כלכלית שבו השליטה על רמת האינפלציה יוצא משליטה, כאשר האינפלציה נהיית נהיית מאוד קיצונית ובלתי אפשרית להכלה.
סיבה שניה, היא עקב שינויים במשטר. (לדוגמא, החוב הרוסי הצארי הפך להיות חסר ערך לאחר המהפכה הקומוניסטית בשנת 1917). באופן כללי כאשר קיים חוסר יציבות פוליטי במדינה או שהמדינה על סף מלחמה, היכולת של מדינה למממן את הפעילות שלה יורדת, דבר שמביא לבריחת הון אדירה מהמדינה למדינות אחרות בטוחות יותר. כפי שקרה במלחמת העולם השנייה כאשר כל הזהב שהיה באירופה עבר לארצות הברית.
החוב הממשלתי האירופאי הוא מקרה מעניין. כל החברות באיחוד האירופי חולקות את אותו המטבע, האירו. באופן זה, כל מדינה שחברה באיחוד האירופי מוסרת את השליטה בהיצע של המטבע במדינה, לבנק המרכזי האירופי (ECB) . כתוצאה מכך, מדינות אינדיבידואליות באיחוד, לא יכולות פשוט להדפיס כסף על מנת לשלם תשלומי חוב.
ולכן, כאשר הבנק המרכזי האירופאי מעביר כספים על מנת לעזור למדינה לשלם את תשלומי החוב שלה, ההשפעות שבאות כתוצאה מכך משפיעות על כל האזרחים באיחוד האירופי, מכיוון שכולם צריכים לממן את הכישלונות הפיננסים של מדינות כושלות. ולכן, במצב זה, הבנק המרכזי האירופאי כופה על אזרחים במדינה אחת, לעזור לממן את החזר החוב של המדינה האחרת.
מכאן שבגלל שלמדינות אינדיבידואליות אין את היכולת להדפיס כסף ולממן את החוב באמצעות אינפלציה, הגעה לחדלות פירעון באיחוד האירופי היא אפשרות אמיתית שהפכה להיות ממשית בשנת 2012 עם ההגעה של יוון לחדלות פירעון.
בנוסף על כך, מה שעוד יותר מסבך את העניין באירופה הוא שהבנקים המסחריים האירופאיים מחוייבים להחזיק בפרופורציות מסויימות (בצד הנכסים במאזן שלהם) את אגרות החוב של המדינות באיחוד, ככה שעליה בתשואה לפדיון וירידה במחיר של אגרות ממשלתיות של מדינות כושלות באיחוד, מערערת את היציבות הבנקאית באיחוד.
נושא זה נלמד בקורס יסודות המימון (של המרכז למומחיות פיננסית) שעוסק בלימוד מעמיק ויסודי של אגרות חוב.
